חגי האהוב נפטר ב-15 בינואר 2020 בגיל 23.
חגי היה אהוב ומלא אהבה ונתינה, למרות הקשיים חגי ידע לנצל את החיים, לבלות, לטייל, להקדיש לחברים וכמובן
לספורט.
חגי תמיד היה בצד המעניק והתורם, תמיד היה מוקף בחברים, היה פעיל במועצת התלמידים של תיכון בליך, פעיל
ומדריך בצופים, התנדב לשנת שירות עם נוער בקריית מלאכי, התנדב לשרות צבאי, אהב מאוד ספורט וכדורגל בעיקר.
חגי
עסק כל כולו בהתנדבות, נתינה ובחיבור בין אנשים.
חגי מהווה השראה לכולנו.
חגי מאד אהב את הצופים, ובכל הזדמנות בילה בשבט עם החברים. הוא היה חניך, מדריך פעיל והתנדב המון.
הצופים היוו חלק משמעותי בחייו של חגי בתקופת התיכון
חגי התנדב לשנת שירות בשבט שלהבת בקריית מלאכי, בשנה זו עזר רבות לנוער וילדים במסגרת הצופים, בתי הספר ופעילות אחר הצהריים. כמו כן התנדב לעבודה עם אוכלוסיה מבוגרת בעלת צרכים מיוחדים.
חגי התנדב לשירות בצבא, שירת בתפקיד משמעותי בחיל-האוויר, וזכה להצלחה, הערכה והרבה מחמאות
מגיל צעיר סבל חגי מבעיות בריאותיות קשות, ומצא את עצמו מול אתגרים עצומים. כאשר גופו החל לבגוד בו, הוא החליט להצהיר וקעקע על גופו את המשפט "it's not the body, it's the soul" מתוך הבנה שלמרות הקשיים הפיזיים, מה שחשוב זו השמחה, האופטימיות, כוח הרצון והנשמה.
בהמשך בחר חגי לקעקע על רגלו עוגן, ולידו הכיתוב Be Who You Are. העוגן מסמל את החיבור לקרקע ולמציאות, והטקסט - את הקבלה העצמית, זה אני ועם זה אנצח
בגיל 17 עבר חגי ניתוח קשה בגב שהותיר אותו עם צלקות רבות.
חגי בחר "להחליף" את הצלקות בקעקוע של עוף החול על גבו - המסמל את התגברותו על כל הקשיים שעוטפים אותו
לאחר לכתו של חגי, רבים בחרו לקעקע את זכרונו על גופם וכך נוצרו עשרות קעקועים מדהימים לזכרו
במקומות רבים כבר בחרו להנציח את זכרו ודרכו
בתמונה צמידים שהכינו חבריו, ולא יורדים לנו מהיד
חגי מאוד אהב כדורגל.
גם כשהיה חולה, והרופאים לא הבינו איך הוא מצליח לקום מהמיטה, הוא היה הולך לשחק עם החברים
ביחד עם חברים טובים, הקימו וניהלו ליגה ושיחקו כמעט כל שבוע.
לאחר מותו החברים שינו את שם הליגה על שמו, ואת הלוגו - עוף החול לזכרו
בשבט צופי רמת גן בו חגי היה חניך, פעיל ומדריך במשך 9 שנים, בחרו להנציח את זכרו בפינת ישיבה שבה יועברו פעולות ופעיליות.
את הפינה בנו עשרות מחבריו לשכבה אשר הגיעו במיוחד עבור כך, בפעילות זו חגי חיבר שוב בין חבריו לשכבה
שרבים מהם לא התראו מספר שנים.
בשלט נכתב "אהבה שלא נגמרת" שהיה המוטו של השכבה וכל כך מתאים להנצחת חגי.
בקרית מלאכי, בשבט צופי שלהבת, ציירו והקדישו קיר הנצחה יפיפה לזכרו
בבית הספר היסודי בו חגי למד, מורדי הגטאות, הקדישו קיר לזכרו, ועליו ציור מרשים אשר מדגיש את ערכי
החברות, האהבה והשמחה שכל כך אפיינו את חגי.
את הציור ציירו משפחה, חברים ותלמידי בית הספר.
חבריו ליחידה הקדישו קיר לזכרו, עם הכיתוב שלנצח יתחבר לנו עם חגי
מחלקת הרווחה בקריית מלאכי בחרו להנציח את זכרו ולהקדיש לו את חלוקת סלי מזון
"קמחא דפסחא"
בהשראת רוח ההתנדבות של חגי יושמה האפליקציה המוקדשת לזכרו, ברשויות המקומיות
ואומצה על ידי פיקוד העורף, עבור חלוקות המזון העצומות שמתבצעות כעת בעקבות משבר הקורונה בכל רחבי הארץ.
בתמונה מפת אחת החלוקות בקרית מלאכי, אשר באופן כל כך סמלי לחיבור של חגי לעיר - נראית כמו לב
לפרטים על אפליקצית חגי לחצו כאן
"באופן כל כך סמלי, הדבר האחרון שעשית היה לתרום את קרניות עינייך. ותאמין לי, אני מקנא באדם שיזכה לראות את העולם דרך העיניים שלך. אותו אדם יזכה לראות את העולם בצורה הכי יפה ואופטימית שלו. זכיתי להיות אחיך. נתגעגע המון. ניצן."
למרות שעברה כבר שנה, עבורנו חגי עדיין כאן, החיוך, המבט, השמחה, החיבור - כל אלו איתנו תמיד. הוא מזכיר לנו שצריך לא לקחת את הקושי בחיים יותר מידי ברצינות, ולזכור לעשות שטויות - והכי חשוב לשמור על המשפחה והחברים - תמיד נתגעגע
יש עוד כל כך הרבה דברים לספר על חגי ואנחנו עובדים על זה.
בינתיים אתם מוזמנים לבקר בדף הפייסבוק של
חגי ובדף האינסטגרם של חגי בו
תוכלו למצוא מלא תמונות נהדרות שלו